נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קע״ז

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט קע״ז
1 שותפים שאחד מהם ירד לאומנות המלך או חלה. ובו ה סעיפים: א' מהאחים שמינהו המלך גבאי או סופר שמכניס ומוציא בממון המלך וכן כל כיוצא בזה מעבודת המלך אם מחמת אביהם מינהו כגון שהיה אביהם ידוע בדבר זה ואמר נעמיד בנו תחתיו כדי לעשות חסד עם היתומים הפרס שיטול וכל השכר שישתכר בעבודה לכל האחים ואפי' הי' חכם ביותר וראוי למנותו ואם מחמת עצמו מינוהו הרי זה לעצמו והוא הדין להפסד שאם נטל ממנו המלך מחמת ממון האחים ועשרם ההפסד לכולם ואם מחמת עצמו שכבר היה עשיר ההפסד לעצמו: הגה וכל זה באחין השותפין עדיין בנכסי אביהן אבל חלקו לא טור בשם ר' יונה וי"א דהוא הדין בשותפים אחרים אם נטל אחד מהן בשביל כולן הריוח וההפסד לאמצע טור וי"א דוקא לאומנות המלך אבל לאומנות אחרת הכל לעצמו שם בשם הר"י הלוי וב"י בשם הרמב"ן וי"א דאפי' באומנות המלך הוא נוטל תחילה טורח מלאכתו כפועל בכל יום שם בשם ה"ר יונה:
2 חלה אחד מהם אם בפשיעה כגון שהלך בשלג בחורף או בחום בימות החמה וכיוצא בזה אם יש קצבה לרפואתו מתרפא בשלו ואם אין לה קצבה מתרפא מן האמצע אבל אם חלה באונס אפי' יש לה קצבה מתרפא מן האמצע וקודם שנתרפא יכולים לומר לו חלוק עמנו: הגה וי"א בהיפך דפשיעה בכל ענין אינו מתרפא מן האמצע ובחלה באונס דוקא רפואה שאין לה קצבה מתרפא מן האמצע טור:
3 בד"א שנתרפא מן האמצע כשהוא לבדו מתעסק באומנות והשאר בטלים ונוטלים חלק בריוח אבל שני שותפים שמתעסקים באומנות או בסחורה וחלה אחד מהם אפי' באונס מתרפא משל עצמו: הגה ודוקא שאינן ניזונין מן השותפות אבל ניזונין מן השותפות וחלה באונס כל רפואה שאין לה קצבה כמזונות דמיא ב"י לדעת הרא"ש ואם שותף חייב לפדות חבירו ע' לעיל סי' קע"ו סמ"ח:
4 אחד מאחים השותפים שרצה לילך ללמוד תורה או אומנות ישומו כמה יגיעו לחלקו בהוצאתן כשהם ביחד וכן יתנו לו אף על פי שצריך יותר כשהוא לבדו:
5 שותף שאמר לשותפו גנוב וכל נזק שיגיע לך אשלם פטור ואע"פ שנהנה מאותה גניבה: וע' לעיל סי' קע"ו סעיף י"ב:
פירוש נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קע״ז
1 לעשות חסד זהו לשון הרמב"ן וטעמו וטעם זה דלעשות חסד לא שייך בשותפות דעלמא אבל הרמב"ן ס"ל דאף בשאר שותפות הדין כן והוא הי"א שהביא הרמ"א סמ"ע וע"ב דאפילו אינן ניזונין יחד הדין כן:
2 אבל חלקו לא ☜ ע"ב דאם קבלו המלך קודם חלוקה השכר לאמצע אף לאחר שחלקו:
3 לאומנות אחרת ע"ב דאפילו הוא מחמת אביו הוא לעצמו דדוקא מלך כל מה שנותן יותר הוא בשביל חסד אבל איניש דעלמא כל מה שנותן הוא בשכר מלאכה:
4 טורח מלאכתו ☜ ע"ב דבשאר עסקים כל שהשני הי' יכול לעשות ג"כ עסק זה וא' עסק יותר ולא הודיע לחבירו אינו יכול נתבוע שכר טרחתו:
5 וי"א בהפך הסמ"ע מסיק כהטור והש"ך פסק להלכה כהמחבר ובאלמנה כתב הש"ך דלכ"ע אפילו בפשיעה יש לה רפואה שאל"ק והב"ח כתב דלדעת הטור כאן גם באלמנה הדין כן דבחלתה בפשיעה אפילו רפואה שאל"ק אין לה:
6 כשהוא לבדו מתעסק ☜ ע"ב דהפי' הוא כך דכשהוא לבדו מתעסק כגון בנלקח לאומנות המלך אפילו אינן ניזונין יחד רק שהוא לבדו ניזון מ"מ מגיע לו רפואה שאל"ק להטור באונס ולהמחבר אפילו בפשיעה אבל בשני שותפין כשאחד לבד מתעסק אפילו הוא ניזון לבד מחמת תנאי אין לו רפואה אפי' שאל"ק אפי' אם הוא באונס אם לא שניזונין יחד וכתב הנ"י דכ"מ. שהדין דהרפואה לאמצע אפי' נתרפא משל עצמו חייבים להחזיר לו וכ"מ שהדין דמתרפא משל עצמו ונתרפא מאמצע צריך להחזיר להשותפות:
7 ודוקא שאינן ניזונין והסמ"ע חולק וס"ל דהעיקר תליא דכשהם מתעסקים יחד אפי' ניזונין יחד מתרפא משל עצמו אבל בשמתעסקים בזא"ז וחלה אחד מהם בזמן התעסקו מתרפא מהאמצע והט"ז חולק וכתב דהעיקר כהמחבר והרב וכ"כ הב"י:
8 שרצה לילך והיינו כשהוא באופן שאינו צריך לעסוק בזמן ההוא דאל"כ אין לו רשות לילך ולבטל מהעסק וכן בשאר שותפים הדין כן סמ"ע:
9 פטור היינו שא"צ לשלם הכל אף שאמר לו גנוב אבל חלקו ודאי צריך לשלם מאחר שנתרצה למעשיו כמבואר בסי' קע"ו סמ"ע: